חברים דמיוניים

חשוחד

 

חשוחד / ליאת שימרון

 

בתוך החולצה שלי גר חשוחד

חשוחד הוא חושך חשוך במיוחד!

 

הוא נכנס לי לחולצה מזמן ולא רוצה לחזור,

רק יושב ומצייר שם עיגולים בשחור.

 

הוא צובע לי ת'פופיק בצבע כבד,

וצוחק, כי הוא יודע כמה שאני פוחד.

 

רק מחכה בשקט שאני אוריד את החולצה

והוא יזנק עם פרצוף מפחיד נורא...

 

כל פעם שאני שם ת'חולצה מעל העיניים

חשוחד מחשיך מיד ת'עולם והשמים.

 

ואז לא רואים כלום, רק שומעים צחוק משוחר

ועד שאני מספר למישהו, הוא בורח וכלום לא נשאר.

 

בטח הוא שוב מתחבא לי, המרושע הקטן,

עמוק עמוק בתוך החור של הקורקבן...

 

בסוף, כשאמא ראתה שאני ממש, באמת, מפוחד

היא מצאה פטנט אדיר לסדר את חשוחד!

 

מעכשיו אני לובש חולצות עם כפתורים או רוכסן מגניב

ומוריד אותן, לא מהראש אלא מסביב.

 

ואז אף פעם אין לי חולצה שמחשיכה ת'עיניים

וחשוחד לא יכול להחשיך לי ת'שמים...

 

מאז אני מרגיש אותו נאנח שם קטן ומסכן,

ודי משועמם ולכן גם רוטן,

 

ובסוף הוא יצא אליי מאוד מנומס ואמלל

והבטיח לא לעשות שוב שום דבר בכלל.

 

ושמעכשיו הוא יהיה חשוחד חברותי

ואף פעם לא יפחיד אותי

 

ואני רק הרגשתי ענק ענקי במיוחד

כי הצלחתי לבד, לאלף חשוחד!!!

 

טרימבף

 

טרימבף / ליאת שימרון

 

יש לי חבר שגר בתוך האף

קוראים לו משהו כמו טרימבף

הוא קטן ולבן וקצת מדגדג

ואם הוא נעלם אז ישר אני דואג.

 

כל בוקר טרימבף עושה כפיפות אף

ואחר כך הולך לשחק כדור עף

ובערב כשכולם אוכלים מהר

טרימבף פורץ בריקוד די סוער.

 

לפעמים הריקוד הופך לכל כך לוהט,

שישר אני מתחיל לחטט,

והוא מקפץ, דורך, מדגדג ונוגע

ומרוב הדגדוג אני כבר משתגע.

 

אז אני חופר ונובר באף במרץ רב

ואמא מתעצבנת: "עוד פעם עכשיו?

מה בדיוק אתה מחפש בתוך האף?"

ולך תסביר ל"אימות" שרוקד לך טרימבף...