פסח

הצעה לסדר פסח קצת אחר

בהגדת פסח זו, שילבנו קטעים מההגדה המסורתית לצד קטעים שבאים להסביר לילדים בשפה עדכנית ושונה את סיפור החג. כמובן שהכל מגובה בשירי חג, שירה בציבור ועוד...  אז הנה לפניכם הצעה לסדר פסח קצת אחר בשיתוף הורים, ילדים וצוות...
  

מקריא

טקסט / הערות

שמחה רבה - שיר

גננת

איזה יום חגיגי, יום לבן ופורח,
איזה יום מיוחד ואוהב ושמח,
יום בו חג האביב מחייך כל הזמן,
ומזמין את כולם לחגוג פה בגן...
 
מעבדות לחירות, מגלות לגאולה,
החג מייצר ברכה מיוחדת, גדולה,
ברכה של ביחד, של אמונה ואמת
ברכה של לתמוך, לאהוב ולתת
 
והיום הזה נברך בשמחה,
את האור שמדליקה לנו המשפחה
נסב ביחד לשולחן, נטעם מהישן והחדש,
ויהיה לנו יופי, כייף של ממש...
 

אז חג שמח וטוב ואוהב
למי שכאן ולמי שבלב,
סדר פסח נוסף, כבר לגמרי מוכן,
וחסר סבלנות מתיישב פה בגן...

הורה

קדש ורחץ כרפס.... אלו הם סימני סדר הפסח, וכעת נמזוג כוס ראשונה, אחת מבין ארבע כוסות.

הורה - מתוך ההגדה

הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס ראשון מארבע כוסות, לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל. סברי מרנן ורבנן ורבותי, ברוך אתה ה' בורא פרי הגפן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקידשנו במצוותיו. ותתן לנו ה' אלוהינו באהבה, מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון את יום חג המצות הזה זמן חרותנו מקרא  קודש ליציאת מצרים. כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים ומועדי קודשך בשמחה ובששון הנחלתנו. ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה

הורה

זרוע – זכר להעלאת הקורבנות בבית המקדש

ביצה – זכר לחורבן בית המקדש. סמל לאבלות

מרור (חסה או חזרת) – זכר למרורים שהאכילו אותנו המצרים

חרוסת – תערובת מתוקה של אגוזים שקדים קינמון תפוחים ויין – זכר לטיט ממנו ייצרו בני ישראל את הלבנים לבניית ערי מצרים.

כרפס (תפוח אדמה) – אוכל של עניים, זה האוכל שאכלו בני ישראל במצרים.

צלחת המצות – 3 מצות, 2 מיועדות לאכילה במהלך העודה והשלישית לאפיקומן. המצות מסמלות את החיפזון בו יצאו בני ישראל ממצרים ולא היה להם זמן להתפיח את הלחם.

מספר

אז מה שקרה, ילדים יקרים,
מרגיז, מקומם ובכלל לא נעים!
היה איזה מלך, פרעה. מצרי מקומי,
שהייתה לו ממש בעיה של ביטחון עצמי.
 

היה לו מנהג מעצבן: לצעוק על כולם ולהרביץ ולהציק לבנות
אבל בגלל שהוא היה מלך חזק, אף אחד לא העז לענות,
ויום אחד פרעה החליט שיש יותר מדיי יהודים במצרים וזה מפריע לו באופן אישי,
ואז ילדים, הוא התחיל לרדת עלינו חופשי חופשי...

 

את כל היהודים הוא הפך לעבדים ממש,
העביד אותם בפרך בחמר ובקש,
הכריח לסחוב כל היום וגם מי שהיה לו כבד הרבה יותר מדיי
הוא לא שיחרר אותו ודי!

 

להיפך! היו לו עובדים מרושעים עם שוטים מתנופפים ברוח
והם הצליפו במי שהיה חייב לנוח,
וכל הזמן הם צעקו וקיללו ודיברו לא יפה והרביצו מכות,
והיהודים – היה להם קשה! הם ממש רצו לבכות...
 

אבל הם לא וויתרו, והמשיכו להרים ראש ולעשות את מה שחייבים,
כי הם האמינו כל הזמן שעוד יקרו דברים טובים,
הם כבר חיכו לנס כי זה היה קשה ממש קשה של גדולים. קשה ברצינות
והפרעה הזה ראה הכל ועוד היה מבסוט..-

הורה

הערות: מחלקים לכל סועד מצה עם חרוסת ומזכירים לילדים שהחרוסת היא לזכר הטיט שממנו יצרו בני ישראל את הלבנים. ואוכלים.

אח"כ אוכלים את המרור (חסה) ומזכירים לילדים שהמרור הוא לזכר המרורים שסבלו בני ישראל מהמצרים.

הורה - מתוך ההגדה

"עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח

שיר :"עבדים היינו.." השיר בדיסק

הורה - מתוך ההגדה

רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא את חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור

הורה - מתוך ההגדה

פסח, שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש היה קיים – על שום מה? על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים.

 

הורה - מתוך ההגדה

מצה זו שאנו אוכלים על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם.

הורה - מתוך ההגדה

מרור זה שאנו אוכלים על שום מה? על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים, שנאמר: וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה.

מספר

אז בנינו לפרעה ערים שלמות במאמץ נורא,
ועבדנו ימים ולילות מבלי הפסקה,
והעמסנו על הגב אבנים עצומות,
ואפילו חטפנו מכות מהשוט
 
וכל זה לא הספיק למלך הזה, פרעה!
כל זה לא הספיק! לא ולא!
הוא הבין שהיהודים הם עם חזק שלא נכנע
ולכן רצה מראש להרחיק ממנו את הסכנה...
 
הוא מאוד פחד שעוד מעט יקום יהודי גיבור ויעשה לו צרות
אז הוא "שבר את הראש" מה יוכל לעשות...
הקוסמים שלו לחשו לו שלמושיע של ישראל יקרה משהו במים
ורעש הנילוס הדהד לו בתוך האוזניים... 
 
הוא נעמד על רגליו וצעק פקודה חדשה,
שהיתה נוראית, אכזרית וקשה!
כל פעם שנולד ליהודים בן זכר
יש להשיטו מיד בנהר...
 
ערב אחד, נולד ליוכבד ועמרם, אנשים טובים וישרים, שומרי מצוות האל
תינוק קטן ויפה בן למשפחת בני ישראל,
הוא היה קטן ומתוק, חייכן ומתרפק,
ואמא יוכבד חיבקה אותו כמו שרק אמא יכולה לחבק...
 

הם בנו לו תיבה חזקה וטובה,
זיפתו אותה בזפת וריפדו באהבה,
בתיבה היה חם והיה בה הרבה אוויר וגם אור,
ויוכבד הניחה אותה בעדינות בין גלי היאור...

שיר-"דומם שטה..." לחניתה יש בדיסק

מספר

וכך שטה לה התיבה עד שנעצרה בין קני סוף בצל
בתיבה התנמנם לו תינוק ממלמל,
ומלמעלה הביטה פת פרעה בתיבה
ועיניה פתאום התמלאו אהבה...
 
התינוק המתוק הושיט את ידיו ובת פרעה חשבה ש
אם משתה את הרך מתוך היאור, אז בטח תקרא לו משה,
משה יחיה! יוכבד ועמרם נשמו לרווחה,
בת פרעה תגדל את משה בארמון, ממש כמו נסיך ובן מלוכה...
 

אבל בתוך הלב משה הרגיש את עמו
ולכן הוא מיד התעלה על עצמו...

ונגד פרעה נעמד והתריס
נפנף במטה ודפק על התריס,

חולל קצת ניסים, הרים צעקות,
ואיים על פרעה ב 10 מכות...

הערות: משה, עם זקן ארוך ומטה..- מגיע אל פרעה(ליאת)ואומר- "שלח את עמי!"פרעה מסרב- "משה"- הופך את המטה לנחש ואחר את המים הצלולים לאדומים

הורה

מוזגים כוס שנייה וקוראים בעשרת המכות, טובלים את הזרת ביין ובסוף שותים את הכוס.

"יציאת מצרים"- משה מוביל את הילדים עד חציית ים סוף , כשפרעה(ליאת) בעקבותיהם.

"בצאת ישראל ממצרים.." – שירה בציבור יש  בדיסק

מספר

הבריחה מפרעה הייתה מעשה מפחיד ומסוכן!
בני ישראל ברחו במהירות מפני צבא חזק ומאומן,
הם לא הספיקו לקחת איתם לדרך כלום! אפילו לא מברשת שיניים
לא כסף, לא מזוודות עם בגדים, לא דובי ולא נעליים

 

והמדבר לוהט ואין בו מים ואין בו מה לאכול
ואין בו צל ויש בו חול. רק חול וחול וחול
ואין באופק שום עתיד ולא ברור מה יעשה משה
ושיהיה ברור כאן ילדים: כשרעבים, הכל הופך להיות ממש ממש קשה!

 

הילדים בכו, והגדולים כבר לא ידעו מה לעשות,
בלי מים במדבר ברור שאי אפשר לחיות
ועם שלם ישב בין הדיונות הגדולות חיכה לנס,
בדיוק כשמשה הרים קולו אל אלוהים וקצת נשמע כועס...

 

היי, אלוהים שלי יקר,
הוצאת אותנו ישר למדבר,
הצלת אותנו מפרעה המרושע,

אבל עכשיו, אולי תדאג לנו בבקשה...

 

אז אלוהים, אמר: ברור... רק תסמכו עליי.
אל תעשו שטויות בכלל זה לא יהיה כדאי
בבוקר יצנח לכם מן מהשמיים,
ואם תכה חזק על סלע אז יצאו משם גם מים...

 

בני ישראל חייכו ואמרו: וואללה, תודה!
ואכלו להם מן בטעם פשטידה...

"ומשה הכה בסלע.." – שירה בציבור  יש דיסק

"והיא שעמדה.." – שירה בציבור יש מילים בהגדה

ורד

כוס שלישית

מה נשתנה - שיר

הורה - מתוך ההגדה

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. שלא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא ממצרים, אלא אף אותנו גאל עימהם, שנאמר: ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו.

"אחד מי יודע" – שירה בציבור, מילים בהגדה ובדיסק.

מספר

ניצחנו את פרעה, וזה לא היה קל, היה קשה ממש
שרדנו במדבר הלוהט והמיובש,
הגענו בקושי עד לארץ ישראל, אתם יודעים,
בנינו בה בית לכל היהודים...
 
רצינו שהכל יהיה נפלא בארץ המובטחת.
רצינו שיהיה בה עם חזק תחת שמש זורחת.
שיהיו בה אנשים טובים, חיי עמל וקהילה תומכת,
רצינו שיהיה כל כך מוצלח שלא תהייה בכלל סיבה ללכת...
 
בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ככה אומרים.
שזה אומר לקחת אחריות תמיד. גם ילדים וגם מבוגרים.
לשמור תמיד על מי שאנחנו, על התכונות הטובות,
את הביחד להצליח לשמר,
ולא לתת לכוח להפוך אותנו למישהו אחר...
 
לדעת מי אנחנו, להבין את הכוח של להיות יהודי. זה לא קל תמיד
יש לנו עבר כל כך עשיר, בואו וניצור לנו עתיד...
גם כאן, בגן, בגן זמארין, גן חובה
נוכל לתת, לבנות, ליצור עתיד לארץ חזקה ואהובה...
 

שיהיה חג חירות שמח, שזה חג של חופש ותקווה
תקווה לשלום, לעם שיש לו מה שהוא צריך, לעוד מילה טובה...
שיהיה חג שמח בגן זמארין, בזכרון יעקב, במדינת ישראל ובכל העולם
האביב שוב מגניב חיוכים ואומר: חג אביב שמח כולם...

"איך יודעים שבא אביב.." שירה בציבור

הורה

מוזגים כוס רביעית וגם את כוסו של אליהו הנביא, נבקש מאחד הילדים לפתוח את הדלת כדי להזמין את אליהו לסעוד עימנו.

הורה - מתוך ההגדה

יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם, ברשות מרנן ורבותי. נברך לאלוהינו שאכלנו משלו. מרוך אתה ה' שאכלנו משלו ובטובו חיינו.

שותים כוס רביעית

סעודה!

הסעודה מתחילה באכילת ביצה קשה הטבולה במי מלח, זכר לחורבן בית המקדש וגם בתפוח האדמה זכר לעניים של בני ישראל. אח"כ המרק וכו'.