אני

העולם בצבעים היופי שבשוני

 

הפרפר / ליאת שימרון

 

פעם, פעם בעולם כולם היו בצהוב ובחום,

ענן לבן הסתכל מלמעלה, פיהק ואמר: "אוף איזה שעמום,

כולם כאן נראים אותו הדבר

אין אף אחד אחר ומוזר

הכל כ"כ חדגוני בעינים

ממש מעייף! אני ולך לישון בינתיים"...

 

ופתאום, בדיוק באותה הדקה

התעורר פרפר משנתו המתוקה

פקח את עיניו חייך אל הטבע

ונפל ישר לתוך דלי מלא צבע!

 

הוא עף בשמים התיז צבע לבן,

וצבע שלוש ציפורים וענן.

הוא כ"כ נהנה שיצא לו לרקוד

וצבע בכחול ואדום וורוד.

 

הפרפר השתולל בכנפיו היפות,

וצבע אנשים ועצים ושדות.

הוא עף וטס ונגע בעולם

ודיבר בצבעים ממש אל כולם.

 

נגע בחיות, בפרחים, בגלים,

קפץ לשמים ותוך גלגולים,

התיז צבע על כל מה שסביב

צבע עפיפיון וברקים ואביב.

 

כל ילד נצבע בשלל של צבעים

גם צבע בחוץ וגם צבע בפנים.

כ"כ נהנה הפרפר ומיהר,

שצבע כל אדם בגוון קצת אחר...

 

הוא ריחף ורפרף ונגע ועטף

עד שלפתע הוא חש שעייף,

וסגר את כנפיו ונרדם, מהרהר,

ואז בדיוק הענן התעורר...

 

לא מאמין הוא שפשף את עיניו,

אל עולם מצובע שחייך אליו.

חייך הענן חזרה בשמחה

והמטיר על הארץ גשמים של ברכה.

הפרפר הסתתר ורק התבונן,

כי מרוב השתוללות הוא קצת... הצטנן...

 

 

@כל הזכויות שמורות לליאת שימרון

מה נהייה כשנגדל

 
יש ילדים שרוצים להיות / ליאת שימרון
 

יש ילדים שרוצים להיות
שרים בממשלת ישראל
ויש ילדים שרוצים
לנסוע להמון מקומות לטייל

 

יש ילדים שרוצים להיות
רב חובל בים
ויש כאלה שרוצים להיות
סתם היפופוטם.

 

יש הרבה ילדים
שרוצים להיות חיילים
ויש גם המון ילדים
שנורא מבולבלים.

 

אני למשל יודעת
(וחשבתי על זה המון)
שאני הכי רוצה
להיות מלפפון!!!

 

(או צנון?)

 

 

______________________________________________________

 
 

רכבת חלל / ליאת שימרון

 

פעם בנינו רכבת

שעוברת בכל הסלון

(ושברנו כסא ושתי צלחות

וקרענו קצת ת'וילון)

 

נסענו עם הרכבת

ממש לכל העולם

לקוטב הדרומי, לקוטב הצפוני

ואפילו לירח גם

 

ואמא ואבא עשו מן

פרצוף חמוץ של צנון

ואמרו שכשנסיים

נסדר 'בקשה ת'סלון.

 

חשבנו שאם זה ככה

אז להורים די משעמם

כי תמיד הם מצליחים

להיות רק מה שהם

 

(והמשכנו לכיוון שביל החלב!)

 

 

@כל הזכויות שמורות למחברת

 

מקורות כוח וחוזק

 

כוכב / ליאת שימרון

 

פעם ישבתי בלילה חשוך

וחיפשתי כוכב נופל

הסתכלתי שעות בהמון כוכבים

ובלילה חשוך ואפל.

 

הם היו שם כולם

נוצצים ולבד

וקרצו לי קריצות

ואמרו - עוד מעט

 

ופתאום זה קרה...

 

הכוכב שלי הביט בי

וקולו הדהד

"תתפסי אותי חזק", אמר

"אני כל כך פוחד"

 

ואני שלחתי ידיים קטנות

ואימצתי אותו אל הלב

וחשבתי שאם כוכבים פוחדים

אז גם לי מותר קצת להבהב

 

ושמתי את הכוכב שלי

על האף - במרכז הפנים

ומאז הוא תמיד זורח לי

עמוק עמוק בפנים...

 

 

 

@כל הזכויות שמורות למחברת

חושים - קולות

 

קולות שעושים לי דברים / ליאת שימרון

 

קול של מים זורמים עושה קר

וקול של צלצול אומר שמותר

קולות של אוטו עושים לי רחוק

וקולות של מסטיק עושים לי לצחוק.

 

קול של עיתון מזכיר לי את אבא

וקול של שיעול קצת מזכיר לי את סבא.

קולות של חתול עושים לי נעים

וקולות של בישול עושים לי טעים.

 

קול של לילה אומר לי לישון

ובבוקר תמיד יש קולות של שעון.

יש קולות חלשים וקולות חזקים,

יש קולות קצרים ויש ארוכים.

 

יש קולות עצובים ויש מצחיקים,

ויש מפחידים כמו רעמים וברקים.

יש קולות של קרוב וקולות של ריחוק,

ויש ת'קולות שלי כשאני רוצה פינוק...

 

  

 

 

@כל הזכויות שמורות למחברת

חושים - ריחות

 

ריחות שעושים לי דברים / ליאת שימרון

 

ריח של דבק טרי או שרף

עושה לי מיד לקמט את האף

ריח של גשם עושה לי רטוב

והכי לא נעים זה ריח של ביוב.

 

ריח של תינוק עושה לי נעים

וריח של אוכל עושה לי טעים

ריח של דלק עושה לי פרצוף

וריח של בית עושה לי ליטוף.

 

 

אבל הריח הכי הכי "קדימה"

זה הריח של עוגה של אמא.

זה ריח מיוחד והכי נהדר

וחבל שהריח הזה צ'יק נגמר...

 

 

 

 

@כל הזכויות שמורות למחברת