ועוד...

חשיבה יצירתית, שיתוף פעולה ועוד

 

אגדה שהיא גם חמוצה אבל גם מתוקה

 ויותר מהכל – היא פשוט מדליקה... / ליאת שימרון

 

פעם פעם, לפני אולי שנה

רחוק רחוק, כאן במדינה

היה איש עשיר עשיר עשיר, "עשיר כקורח" - אומרים

שאין לי מושג מה זה, כנראה שממש עשירים...

 

בכל מקרה לאיש הזה היו שלושה בנים,

הם כבר היו ממש גדולים וקצת מעצבנים,

כל הזמן רצו עוד כסף, בגדים חדשים,

לצאת, לרקוד, להשתולל, לפגוש עוד אנשים...

 

חשב האיש העשיר לעצמו שבטח הגיע הזמן

שיקומו החבר'ה האלה שלו, וקצת יילכו מכאן

ינסו לעבוד, לגלות, לעזור, יתחילו להיות "בני אדם"

יבינו שכסף אמנם חשוב – אבל לא הכי בעולם...

 

קרא לבניו ואמר: "צאו לדרך"

חפשו כל מיני דברים יקרי ערך,

ורק כשתבינו מה "על אמת" חשוב

תוכלו בשמחה הביתה לשוב...

 

אך לפני שתלכו, קבלו מתנה

לכל אחד חשובה אך שונה

לבכור ג'יפ מדליק, יקר וגדול

שבשנייה להגיע לכל מקום בעולם – יכול.

 

לשני – מחשב נייד מיוחד ולא סתם

שיכול לראות כל מקום בעולם,

ולך הקטן, לימון בשל וחמוץ ופריך

מעניק חיים לכל מי שצריך... 

 

צאו לדרך...

 

יצאו השלושה ומשם לכאן

ראה האח עם המחשב אחת ש"חבל על הזמן"

בחורה חתיכה, מדהימה, מקסימה כולה

על אי בקצה העולם שוכבת חולה.

 

קרא לאחיו עם ה"ארבע על ארבע" מיד

ולא שכחו את האח הקטן, שגם ייתן יד

הגיעו בשניות, סחטו את הלימון השלם

והנה – היא מתעוררת – מחייכת אליהם...

 

 

וראו השלושה את יופיה המדהים

וראו כי אופייה גם הוא מקסים

ואמרו לה שלושתם: "הינשאי לי עכשיו"

והבינו כמה חמור המצב...

 

חזרו לאבא ואמרו: "הקשב

אולי יותר טוב שתשב

כולנו רוצים להתחתן עם הנערה

אז למי הכי מגיע – זה קשה לנו נורא... "

תחליט אתה כי אין ברירה...

 

 

 לאחר קריאת הטקסט, ניתן לחלק את הקבוצה ל 3. כל קבוצה תקבל את אחד האחים. על כל קבוצה לשכנע את המלך (המורה) מדוע היא זו שצריכה להתחתן על הנסיכה.

 נקודות חשובות:

·         שיתוף הפעולה.

·         היחיד שנתן את המתנה ולא נשאר לו ממנה הוא הצעיר

·         אולי בכלל הנערה מאוהבת במישהו אחר? אולי היא רוצה את המלך? או לצאת ללמוד תואר שני כרגע?

·         הנתינה כערך. בלי קשר מה נקבל בתמורה...  לאף אחד לא מגיע. נתתם וזה יפה ומתגמל רגשית. עכשיו היא תעשה עם זה מה שהיא רוצה...

 ניתן להכין הצגות עם סופים שונים ומשעשעים..

  

 

 

 

 

 

 

@כל הזכויות שמורות למחברת

 

קבלת שבת

 

כשמגיעה שבת / ליאת שימרון

 

כשמגיעה שבת, אפשר להריח אותה בקצה של האף בעיקר,

יש לה ריח מיוחד ומוכר,

ריח חגיגי של מרק עוף ובגדים נקיים

של בצל מטוגן מחלון השכנים...

 

כשמגיעה שבת, אפשר לטעום אותה בקצה הלשון בעיקר,

יש לה טעם נעים ומוכר

טעם של ארוחה משפחתית מסביב לשולחן

טעם של עוגת שוקולד עם ציפוי לבן...

 

כשמגיעה שבת אפשר לשמוע אותה, כמו בתוך קונכיה בים

יש לה קול של אוטו גלידה מלטף טעים וחם

קול של סירים במטבח, של טיול ומנוחה.

יש לשבת קולות של משפחה.

 

כשמגיעה שבת אפשר לראות אותה אפילו בעיניים עצומות

אפשר לראות אותה בקלות גדולה מאוד

היא נראית כמו שמלה לבנה או חיוך או דשא ירוק וטרי

היא נראית כמו תפוח בשל ובריא

 

כשמגיעה שבת אפשר לחוש אותה ממש בכל הגוף

זה מדגדג מהרגליים ועד קצה הפרצוף

יש לזה תחושה של סבים מחבקים חיבוק גדול ורך

יש לזה תחושה שאוהבים אותי כל כך...

 

 

@כל הזכויות שמורות לליאת שימרון

המסע

המסע / ליאת שימרון
 

ביום גשום וקר באמצע השיעור,

נתקלתי בדבר, סבוך ולא ברור,

נוצר לי בלגן איום במחשבות

וחיש מהר התחילו, לזלוג לי הדמעות.

 

אחת מהן קפצה, על קצה האף המתינה,

הביטה מסביב ולא כל כך הבינה

החליטה להמשיך לבד

דילגה אל הרצפה,
אכן דמעה נועזת, דמעונת עם חוצפה.

 

על הרצפה ישבה, חיכתה כשעתיים

המנקה הגיעה, שפכה שם דלי של מים.

את כל שלולית המים, החוצה היא זרקה

לשכב סתם בחצר, תקופה די ארוכה.

 

ושם עברה לה נעל, דרך שם גם מגף,

והדמעה הצטערה על שעזבה ת'אף.

שחתה לה כל היום עם שנורקל וסנפיר,

קצת נמרחה בבוץ, קצת שאפה אוויר.

 

עד שפתאום השמש, יצאה בכל חומה,

והדמעה לגמרי התייבשה כמו בחממה,

ואז קרה דבר, מוזר וכה מדהים,

אותה דמעה הפכה, לפתע לאדים.

עלתה אל השמים, הפכה לה לענן

עד שהחליט הגשם שהנה זה הזמן,

והוא את הדמעה, שלי ולא אחרת,

הוריד במהירות ישר אל הכינרת.

אתמול ממש באמצע ארוחת הצהרים,

פתחתי את הברז, למלא לי כוס של מים

ותוך כדי זלילה קרבתי את הכוס,

לגמתי לגימה והמשכתי לי ללעוס.

 

משהו גרם לי להביט לתוך המים,

גיליתי שם דמעה שהסתכלה לי בעיניים.

היא אמרה לי: "היי ילד! אני הדמעה שלך!"

אספתי אותה אל אפי, וחייכתי בשמחה

@כל הזכויות שמורות למחברת