סיכת ביטחון

חלילה וחליל

 

חלילה וחליל / ליאת שימרון

 

חלילה היא אשתו של חליל

אבל עכשיו העניינים שם הם לא כרגיל

לא משנה מה הוא ינגן לה וכמה יתאמץ

היא תעשה פרצוף חמוץ ועוד פעם תנפץ

והוא ישיר ויסלסל ויתאמץ כל כך

והיא תיקח את התווים ותסלק לפח.

 

"חלילה" הוא יגיד לה, "חלילה לך ודי,

השליליות שלך סותמת את כל נקביי!

חלילה לך מרוע. חלילה את אישתי

עזבי הכל, חייכי אליי, תהיי מעט איתי"

 

הוא ניגן לה את עצמו בכל סולם אפשרי

הוא ניגן את עצמו חלבי ובשרי

הוא ניגן נשמה מאוהבת טירוף

הוא ניגן מנגינות עם בשר ופרצוף

הוא ניגן את עצמו

הוא שכח כבר מה שמו

הוא הגיש לה הרי את כולו.

וחלילה לקחה

והלכה!

שכחה להחזיר.

 

עם פרצוף שמחמיץ את כל העולם

ומליון מנגינות שזורמות לה בדם

וחלילה, בלי שמץ של חרטה

הקימה את בעלה בבעיטה

שהרי היא עדיין אשתו של חליל

ואפילו שהעניינים שם כבר לא כרגיל

החליל בעלה

הוא שלה

והיא תמשיך ותחלל בו

את החיים שלה.

 

יש כאלה

 

יש כאלה / ליאת אפק

 

יש כאלה שלומדים תמיד מטעויות

הם נופלים, קמים וממשיכים לטעות

יש כאלה שלומדים הכל מחלומות

הם עושים כשפים ומחכים לאות.

 

יש אחד שמסתובב תמיד מסביב עצמו

הוא הכי חכם, הכי גדול שיש

יש אחד שמסתובב סביב לאחרים

הוא אולי חושב שהוא הכי טיפש.

 

יש כאלה ששותקים הכל אל הריאות

לפעמים זה רק מכאיב להם בלב

אחרים עם פני בובה ואי אפשר לראות

מה קורה אצלם בפנים ומה כואב.

 

יש כאלה שנותנים הכול לאחרים

ובפנים נשאר קפוא ודי לבד

בתוכך יש אלף כוכבים שזוהרים

אם אלמד אותך, אבין בסוף כיצד…

  

יש כאלה שרוצים לגמוע מרחקים

הם עושים סיבוב ומחפשים תשובה

יש כאלה שעושים שיחות עם אלוהים

על קדושה ועל ייאוש ואהבה

 

יש אחד שמתכנן הכל שנים מראש

הוא יודע מה לומר באיזה יום

לפעמים הוא מנסה לקבוע לעצמו

מה ירגיש ומה יראה ומה יחלום

 

ואני אף פעם לא בטוח מה לקטוף היום,
לא ברור על איזה עץ כדאי לי לטפס
אז אני יושב לי כאן תופס לי עוד חלום
לא נופל ולא ממריא, קצת מפספס...

  

נבואה שמגשימה את עצמה

מגדת העתידות / ליאת שימרון

 

היום אני בת שתים עשרה, יש לי יום הולדת וכולם עצובים נורא,

הכל התחיל לפני שנה בדיוק, אז זה קרה,

הלכתי עם אמא למגדת עתידות ידועה מאוד

היא הסתכלה בקפה שלי ומיד התחילה לרעוד.

 

בהתחלה היא לא רצתה להגיד מה היא ראתה

אבל כשאמא הכפילה לה את השכר אז די מהר היא התרצתה

היא אמרה שביום הולדתי העשירי יקרה דבר נורא

אמא אמרה "שטויות" ואת כוס הקפה היא שברה!

 

אבל מאז כולנו כל הזמן מפחדים

והיום, ביום ההולדת, כולנו רועדים

ורק מתפללים שהיום הזה כבר ייגמר, ונוכל לדעת

שמגדת העתידות היתה סתם שקרנית מרושעת...

 

והיום זחל לאט וקצת ואמא בכתה מהר והמון

אני נשמתי בקושי והסתכלתי כל הזמן בשעון

וכשנגמר אותו יום ארור ואני בכיתי בשתיקה

רק אז ידעתי שאותה אשה רעה, אכן צדקה...  

ציפור מוזרה

 

ציפור מוזרה / ליאת שימרון

 

גשם יורד לתוך אנשים

ונוזל מתוכם אל הכביש

שלוליות של צביעות בצבעים עליזים

מחפשות להן מי להכיש.

 

טיפות רטובות שיוצאות מבפנים

ונוזלות עם חיוך מצובע,

אנשים לבנים, חסרי פנים

נצבעים בתוך מרובע.

 

ואני, מדלגת בין שלוליות

מודה, לפעמים גם נרטבת

נשמרת בתוך מגפיים גבוהות

ציפור מוזרה, מאוהבת

 

גשם נקי שנתקל בזיוף

גשם שוטף שחושף עוד פרצוף

נחל גואה של צבעים עכורים

בים של פנים כל כך אחרים.

 

עוד שפתון שנוזל משפתיים של דם

עוד איש חשוב שדורך על כולם

אנשים רצים בגשם כמו בקן נמלים

ולא עוצרים ומסתכלים

 

איך ש

 

אני מדלגת בין שלוליות

מודה, לפעמים גם נרטבת

נשמרת בתוך מגפיים גבוהות

ציפור מוזרה, מאוהבת.

 

השיר של שירה

 

השיר של שירה / ליאת אפק

 

שירה מחפשת אהבה בכל חור

במיוחד בלילות שהכל בהם שחור

היא מחפשת מתחת ומעל האדמה

אולי כי היא לא אוהבת את עצמה

 

שירה מחפשת אהבה בטירוף

היא רוצה לפרוש כנפיים ולעוף

רוצה שיאהבו אותה בכוח ועוצמה

אבל שירה לא תצליח, כי אין לה את עצמה

 

היא נותנת את הכל מתחת לשמיכות

ונשארת עירומה ושבורה לחתיכות

היא בועטת, שמישהו יעטוף אותה חזק

ויסביר לה רק קצת את חוקי המשחק

 

שירה מחפשת אהבה בעולם

שאוהב אותה בחוץ ולא נכנס לה לדם

היא קמה ונופלת ועושה מהומה

שוכבת עם כולם אבל לא עם עצמה

 

היא נותנת את הכל מתחת לשמיכות

ונשארת עירומה ושבורה לחתיכות

היא בועטת, שמישהו יעטוף אותה חזק

ויסביר לה רק קצת את חוקי המשחק

 

שינוי

 

 

שינוי/ ליאת שימרון

 

יש משהו מפעים, מרגש בשינוי,

הוא מסעיר, הוא מגביר את הדופק.

יש משהו מפחיד, מייאש בשינוי,

כמו ענן מתדפק על האופק.

 

מעופף, מרפרף, מטפטף באוויר,

רוחף כמו עלה ביום רוח סגריר

לעיתים הוא מגיח, מפתיע כל כך

לפעמים מתעכב, מתפתל, לא מוצלח

 

הוא סופם של דברים, הוא כולו התחלה

הוא אחר ודוקר ומלא משאלה

עוטף, קוטף, מגלגל, מערסל,

הוא קוסם ששולף שפן מבלבל.

 

הוא צופן בחובו סוד קסום, הבטחה

לעתיד של קללה, מנוחה או ברכה

הוא פועל ללא הרף, לא נח לא אוכל

כל שניה העולם משתנה וגדל

 

ואנחנו כל כך סקרנים לגלות

מה ישתנה, מה הולך להיות,

 

ואולי, רק אולי, גם בטנו מתהפכת

תוהה אם נסכים להכיל וללכת

אם נסחט טיפות אור גם משבר אפור

או נברח מפניו, נכבה את האור

 

או שמא פשוט נסרב. נוותר

ונאמר לו: "שינוי, לך לבית אחר  

 

 

 

 

@כל הזכויות שמורות למחברת