תבשיל ארנבות מתובל

תבשיל ארנבות מתובל

תבשיל ארנבות מתובל... / חודש ע"י ליאת שימרון
 
אם תחפשו בלב ליבו של יער האורנים הגדול, מתחת לצוק האבן הלבנה תוכלו בוודאי למצוא את  הפתח הגדול של מערת השועל. אל תתקרבו...
 
אולם, אם תחפשו בצדו השני של היער, מעל הנחל הקטן, וליד פרחי החמניות, סביר מאוד להניח שתתקלו בפתח הקטן של מערת הארנבת...  שם די נחמד סתם לשבת...
 
אם במקרה תהייה זו שעת בוקר ביער - תוכלו לשמוע איך מתעורר השועל. מותח את רגליו, מגלגל את ידיו, מנער את קצה שפמו ומבטיח לעצמו שהיום זה היום. היום הוא סוף סוף יתפוס את הארנבת....

בכל מאודו רצה השועל המבולבל לתפוס את הארנבת, כבר שנים. וכשמישהו, ילדים יקרים לי במיוחד, אומר לכם שהוא רוצה משהו בכל מאודו, עליכם לדעת בביטחון שהוא מתכוון לאמר שהוא ממש ממש רוצה. אבל הכי ממש שיש!
 
בכל בוקר מתעוררת גם הארנבת. מותחת את רגליה, מגלגלת את ידיה, מנערת את שפמה ומצטחקת לעצמה, כי חשוב שתדעו חביביי, שאין לה שום כוונה להיתפס...
 
ביום ראשון חפר השועל בור גדול, כיסה אותו בענפים וחיכה שהארנבת  תיפול. קפצה הארנבת מעל הבור. זינק השועל אחריה אך אבוי – נפל הוא בעצמו על ישבנו וקצה זנבו ישר לתוך הבור. בום טראח! ועד הערב עוד שמעו אותו צועק:

ארנבית חלשושה – שוב ברחת בלי בושה!
אתפוס בזנבך – ואכין כבר ממך –
תבשיל של ארנבת כבושה!!!

ובעודו מתחפר ומוציא מעט בוץ מאזניו, נשמע צחוקה של הארנבת עונה לו בשיר משלה:

שועל מבולבל – אין לו שכל בכלל
אברח לי כל יום, ותוכל רק לחלום
על תבשיל ארנבות מתובל...
 
ביום שני, החליט השועל לנסות משהו אחר. הוא מילא דלי במים מתוך מי הנחל ותלה את הדלי על העץ. אל הדלי קשר חוט וממנו ישר אל השביל היוצא מביתה של ארנבת.
כשתיתקל הארנבת בחוט, כך חשב השועל, ייפול על ראשה כל הדלי... ראתה הארנבת את החוט וממש בזהירות, זחלה מתחתיו... חיכה השועל וחיכה אבל כלום לא קרה. כעס השועל וקפץ אחריה אך אוי! בום וטראח, ההחבל נמתח והדלי המלוכלך המלא כל כולו נפל כמובן על הראש ששלו...

כך בילה השועל עד הערב רטוב ועם דלי על ראשו צועק ורוטן:

ארנבית חלשושה – שוב ברחת בלי בושה!
אתפוס בזנבך – ואכין כבר ממך –
תבשיל של ארנבת כבושה!!!

ובעודו מתנגש בעצים עם הדלי על ראשו, נשמע צחוקה של הארנבת וקול שירה:

שועל מבולבל – אין לו שכל בכלל
אברח לי כל יום, ותוכל רק לחלום
על תבשיל ארנבות מתובל...
 
וכך... בכל יום המציא השועל מלכודת מתוחכמת ובכל יום נפל בעצמו לתוכה. כל כך כעס השועל על הארנבת וכל כך חשקה נפשו לתפסה עד שהקדיש לכך את כל זמנו ומאמציו. יום יום, שעה שעה – רק על זה חשב! והאמת היא ילדים, שכשמאוד מאוד רוצים משהו – אז מצליחים...
 
ובאמת ביום שישי אחד נפלה הארנבת למלכודת ונתפסה! כה מאושר היה השועל! כה מלא גאווה! בראשו עברו להם מתכונים שונים ומשונים של תבשילי ארנבת ומלא מרץ הוא ניגש לעבודה.
 

ארנבת קטנה ומרושעת! נתפסת ואין סיכוי שתברחי. אמר לקטנטנה, לכן, החלטתי לקשור אותך לעץ ולהכות בך נמרצות על כל הסבל שסבלתי! מוכנה?

חייכה הארנבת חיוך גדול וחיבקה את השועל בשמחה! הו כן! כן! שועל שלי. זה בדיוק מה שבא לי! בבקשה תקשור אותי לעץ וגם תצליף בי, איך ידעת שבדיוק לזה פיללתי? כמה שאתה חכם...
 

התעצבן השועל, והתמלא בכעס. הן לא רצה לשמח את הארנבת המרגיזה. לא! לא! הוא צעק! אם זה כך אז תשכחי מזה! שום עץ ושום מלקות!  אני אשכיב אותך על אבן ואחבוט בך עם פטיש השניצלים שלי! כן! כן! את תהפכי לשניצל דק כמו שאני אוהב!

קפצה הארנבת מרוב התלהבות! הו כן! כן! כן! שועל שלי. בעצם זה מה שמתחשק לי עכשיו הכי בעולם! חבוט בי והפוך אותי לשניצל, בדיוק כך אני אוהבת לבלות אחר הצהריים, איך ידעת שאת זה הכי רציתי? כמה שאתה חכם...
 

קפץ השועל מרוב זעם! לא, לא. אין שום סיבה שימלא את משאלתה! לא! לא! רטט כבר קצה שפמו מזעם! מנוולת את! לא תהרסי לי את העונג! הו, לא! שום שניצל לא יהיה הערב. אותך, אני אזרוק מקצה הצוק מעל ביתי, ישר אל סיר מלא מרק – כך תתבשלי לך במהרה!

הארנבת ממש רקדה מרוב אושר! כן! כן! הו כן שועל יקר שלי. הכי הכי אני אוהבת לזנק ממקומות גבוהים ואם אפשר לתוך מרק אז זה הכי נפלא שיש! איך יכלת לנחש שזה בילוי יום ההולדת החביב עליי? שועל שועל, הו כמה שאתה חכם...
 
השועל היה כל כך מלא בזעם שהוא צעק והוא ירק והוא זרק דברים והוא שבר והוא כעס הוא אמר שזה לא כייף בכלל!!! מתוך ייאוש הוא כבר מלמל לעצמו שאולי היה כדאי לזרוק את הארנבת המרגיזה הזו חזרה למאורה שלה ודי...
 
לפתע פתאום, החלה הארנבת בוכה בכי מר! היא מרטה שיערות ראשה ומעכה את אזניה והתחננה בקול אומלל! הו לא, שועל שלי. רחם עליי! אתה יכול לקשור אותי, למעוך אותי, לזרוק אותי, לצלות אותי או לבשל אבל בבקשה, בבקשה ממך אל תשחרר אותי בחזרה , בזה לא אעמוד שועל יקר שלי, זה יהיה איום!!!
 

החל השועל מחייך מתחת לשפמו, סוף סוף היא מתפתלת, סוף סוף היא מסכנה... הוא אחז בה בשתי ידיו ואמר: אבוד לך! ארנבית! חכי חכי, אני פשוט אשחרר אותך בחזרה ליער ואז תראי כבר  מה זה, חמקנית קטנה ואיומה!!!

לא, לא, בכתה הארנבת והתפתלה בין ידיו של השועל, בבקשה ממך רחם עליי שועל! אולם, לא עזרו תחנוניה. לקח השועל את הארנבת וזרק אותה בכל כוחו חזרה אל הדשא הנעים והרך, בדרך אל הנחל הקטן ליד ביתה.
 
מיד כשנחתה הארנבת, פרצה בצחוק גדול ואצה רצה לדרכה...  והשועל? והשועל נותר אומלל מקשיב לקול שירה המתרחק...
 

שועל מבולבל – אין לו שכל בכלל
אברח לי כל יום, ותוכל רק לחלום
על תבשיל ארנבות מתובל...