מרק חמבבה

 מרק חמבבה.... – סיפור עם איטלקי / חודש ע"י ליאת שימרון
בשפלה הגדולה של החוף , שכן כפר קטנטנן.
במרחק של שמונה גלים מהים עמדה בקתה ישנה ומטה לנפול. כה רעועה הייתה הבקתה עד כי משבי הרוחות הרעידו נפשה בכל פעם ורוקדת הייתה וחורקת כמו שיר ישן של חמור...

ובתוך הבקתה שכנה לה משפחת דייגים ענייה ושמחה. יום יום היה אבא דייג יוצא אל הים וחוזר עם דגים. מעולם לא הספיק כספם לקנות מני מאכלים נוספים, אך כמעט בכל יום עלה על שולחנם מרק מדגים או דג מבושל. אמא דייגת עורכת הייתה שולחן דל לאבא ולה ולשני הילדים.
 
באחד הימים נאנחה האם בעודה מכינה ארוחה. על מה את נאנחת כך שאלה הילדה? שמחה אני בתי שיש לנו מה לאכול גם הערב, אך האמת היא שחשקה נפשי מאוד במרק חמבבה חם וסמיך ומתוק. מרק חמבבה? איך עושים מרק כזה אמא? שאלה הילדה. מרק חמבבה הוא מרק עם המון תפוחי אדמה. ענתה אמא'לה ומבט מצועף בעיניה...

באותה שעה שב אבא דייג אל החוף שם פגש בבנו הצעיר. אנחה גדולה יצאה מפיו עודו מקפל את הרשת. מה לך שתאנח כך, שאל הילד את אביו... הו בן שלי... שמח אני על ששוב עלו ברשתי שני דגים, אך כמה חשקה כבר נפשי בתבשיל חמבבה חם טעים... תבשיל חמבבה? שאל אז הבן... ממה עושים תבשיל שכזה? אה... ליקק האב את שפתיו. זה תבשיל תפוחי אדמה, אמר במבט חולמני וספר שמונה צעדים בגודל גלים אל הצריף.
 
כשהים החל לטפס על החול והשמש ממש פיהקה, חשבה לעצמה הילדה: לשכנה שלנו יש שדה תפוחי אדמה ואמא כל כך רוצה מרק חמבבה חם טעים. אולי אגש עם ערב לשדה, אתגנב ואקח לי כמה תפוחי אדמה. כמה אמא תשמח...
התגנבה הילדה מהבית, רצה אל השדה, מצאה פרצונת קטנה בגדר והזדחלה... מצאה לה מקום עם כמה תפוחי אדמה שמנמנים וחפרה אותם בידיה הקטנות ואל תוך סינרה.

אולם, לפתע פתאום ראתה לידה דמות אפלה וליבה הקטן ניתר מאימה ומפחד! הן כולם יודעים מה עושה השכן אם פוגש הוא גנב!!! הוא מכה במקלו בלי רחם! ברחה הילדה במהירות וחזרה לפרצה והביתה. מתנשפת מפחד וסינרה ריק וקרוע
כשהים והשמש נפגשו בקצה השמים, חשב לעצמו הילד: לשכנה שלנו יש שדה תפוחי אדמה ואבא כל כך רוצה תבשיל חמבבה חם טעים, אולי עם ערב אגש לשדה, אתגנב ואקח לי כמה תפוחי אדמה. כמה אבא ישמח...

התגנב הילד מהבית, מצא פרצונת בגדר והזדחל... מצא לו מקום עם כמה תפוחי אדמה שמנמנים וחפר אותם בידיו הקטנות אל כיסי מכנסיו. אולם, לפתע פתאום ראה לידו דמות אפלה וליבו הקטן ניתר מאימה ומפחד! הן כולם יודעים מה עושה השכן אם פוגש הוא גנב!!! הוא מכה במקלו בלי רחם! ברח הילד במהירות וחזר לפרצה והביתה. מתנשף מפחד וכיסיו מלאי חול.
 
ראו ההורים את ילדיהם חיוורים, רועדים ובוכים ורצו מיד לעברם. סיפרו הילדים זה לזה ולהוריהם כל מה שקרה. כעסו ההורים עד מאוד! הן אבוי אם היו נתפסים ובכלל מה פתאום נהפכו גנבים??? הניף הדיג דג שיבוטה שמן והחל רודף אחרי בנו. הניפה האם דג טונה עסיסי והחלה רודפת אחריי בתה.

חמבבה? מרק חמבבה חם רצינו? קוננה האם ובמקום מרק חמבבה קיבלנו סינר קטן וקרוע והתקף לב...
חממבבה? תבשיל חמבבה חם רצינו? כעס על עצמו האב. ובמקום תבשיל חמבבה קיבלנו חול בכיסים ובושה נוראית!!!
כך רצו להם במעגלים גדולים, מנופפים בדגים וחובטים באוויר עד שלפתע נשמעה דפיקה בדלת. דממה. כולם קפאו על מקומם בפחד גדול. רק הבית חרק וחרק ורקד ריקודה של הרוח.

פתחה אמא דייגת בחשש ובדאגה גוברת את דלת הצריף. ושם, מחוץ לביתם עמד השכן. נפל ליבם של הילדים. נפל לב ההורים. אפילו הרוח עצרה נשימתה.
ערב טוב. חייך השכן בשמחה. ערב טוב, גמגם לעברו הדייג. רב שלומות לשכניי, אמר השכן. בקשה בפי אליכם.
התעשתה אמא דייגת, חייכה קלות והקשיבה.

אשתי, שתחייה, מתלוננת אליי כבר כמה ימים כמה קצה נפשה יום יום בארוחות תפוחי אדמה. כל כך מתחשק לי, אמרה לי היום, קצת דגים... אולי, בעלי היקר, כך אמרה לי, אולי מוטב כי תיגש לשכנינו הטובים ותבקש מהם מעט דגים מהם אכין מטעמים... מה תאמרו יקיריי, האוכל לקבל קצת דגים?
 
נשמו כולם לרווחה והרוח אף היא חזרה לנשב. אמא דייגת שמחה עד מאוד ולקחה את דג הטונה.(תוציא מהשיער של הילדה) אבא דייג חייך חיוך רחב והרים את השיבוטה (מתוך החולצה של הילד). הם הושיטו את הדגים בשמחה לשכן.

הו, תודה לכולכם שכניי היקרים. בתמורה הבאתי לכם סיר גדול ובתוכו תפוחי אדמה שמנמנים, מבריקים ומתוקים...
לקחה אמא דייגת את הסיר, ובישלה את מרק החמבבה הטעים ביותר שאכלה מעודה. לקח אבא דייג את הסיר ובשל את תבשיל החמבבה הטעים ביותר שאכל מעודו והילדים טועמים גם מזה וגם מזה, מלקקים שפתיים והצבע חוזר לפניהם...
 
לפתע הרימה האם את ראשה בחיוך:
מאיזה צד נכנסת לשדה בת שלי? מימין... ענתה הקטנה.
ומאיזה צד נכנסת אתה, בן שלי? משמאל... ענה הקטן....
החלה צוחקת האם וילדיה מביטים בה בתדהמה... אם את נכנסת מימין, ואתה משמאל ושניכם הגעתם בדיוק לאותה נקודה, הרי שהדמות הנוראית שראיתם לא היתה השכן...

במרחק של שמונה גלים בדיוק נשמע קול צחוקו של הים מצטלצל כאומר: "כמה טוב שאפשר פשוט לדבר..." ובתוך הבקתה היה חם ונעים כי אין כמו מרק חמבבה חם – טעים להפשיר את הפחד בלב...